אמנם מבחינה חוקית רשאי כל אזרח לייבא רכב ביבוא אישי, אך עד לאחרונה הדבר לא היה נפוץ כל כך. כיום, רכב ביבוא אישי הפך להיות חלום הנמצא בהשיג יד של כל אזרח. הסיבה העיקרית שתרמה לכך היא העובדה שכיום ישנן סוכנויות רבות המתעסקות עם רכישת רכב ביבוא אישי, דבר שמקל מאד על תהליך היבוא.
לאחר שהאזרח יצר קשר עם הסוכנות, תהליך רכישת רכב ביבוא אישי הופך להיות קל מתמיד. הסוכנות היא זו שעומדת מול הרשויות והגורמים הרלוונטיים ומייצגת נאמנה את האזרח. תפקידה של הסוכנות היא ללוות את האזרח בכל שלב משלבי רכישת רכב ביבוא אישי. הליווי יהיה משלב בחירת הדגם ועד להבאת הרכב לארץ והעלאתו על כבישי הארץ.
כאשר האזרח המאושר אכן קבל לידיו את רכב חלומותיו בעזרת הסוכנות, לאחר שהשתמש בו או שלא, ומכל סיבה שהיא החליט למכור אותו, השאלה העולה היא- האם ניתן למכור רכב ביבוא אישי? או שמא על רכב כזה חלות הגבלות מסוימות? ואם מותר, כן כיצד עושים זאת? באילו תנאים?
הבשורה היא שאכן מותר למכור רכב ביבוא אישי לכל אחד, בדיוק כמו כל רכב רגיל. יחד עם זאת ההגבלה שקיימת היא שרכב שהוא מדגם כזה שמיובא ארצה ביבוא סדיר על ידי יבואנית רשמית, יהיה ניתן למכור לאחר שנה מהיום שבו הוא שוחרר מהמכס. לעומת זאת, רכב שהוא מדגם שלא מיובא ארצה באופן סדיר אלא באופן עצמאי, יהיה מותר למכור אותו רק לאחר שנתיים מיום שהוא שוחרר מהמכס.
ההבדל הזה נובע מכך שמשרד התחבורה עורך הבחנה בין כלי רכב ביבוא אישי והיא: כלי רכב שמשווקים לארץ על ידי יבואנית רשמית, לעומת כלי רכב שמשווקים לארץ על ידי יבואנית שאינה רשמית. בהתאם להבדל זה, משרד התחבורה מנפיק רישיונות שונים, וגם הדרישות לגבי סוגי הרכבים הן שונות, כפי שניתן לראות לעיל לגבי מכירת רכב ביבוא אישי.
