קניית רכבים בייבוא אישי הינו תהליך בו ייבוא הרכב לא נעשה דרך היבואן הרשמי בישראל, אלא באופן עצמאי ישירות מחו"ל. על פי החוק במדינת ישראל ישנה אפשרות לכל אזרח לבצע באופן פרטי ייבוא אישי רכבים, בתנאי שהרכב לא נמצא יותר משנתיים על הכביש. היתרון בתהליך כזה הוא האפשרות לייבוא אישי של רכבי יוקרה או כל רכב ייחודי שבו אתם חפצים, ואין להשיגם דרך היבואן הרשמי בארץ.
מנהל תחום ייבוא אישי רכבים במשרד התחבורה פרסם מדריך המורכב מעשרה סעיפים. במדריך הוא נותן הדרכה לתושבים המעוניינים ברכישת רכבים בייבוא אישי. כמו כן בהדרכה המלצות והסברים על דרישות התקינה בנושא. להלן עיקרי הדברים שנכתבו במדריך:
1. מייבא רכבים בייבוא אישי חייב להחזיק ברישיון נהיגה ישראלי בר תוקף, ועל הרכב המיובא להיות במדרגת רישיון רכב M1, כשהכוונה לרכב נוסעים פרטי בלבד.
2. תושב ישראל רשאי לייבא רכב בן שנתיים לכל היותר. לעומת זאת, תושב חוזר רשאי לייבא גם רכב בן ארבע שנים לכל היותר. ישנה אפשרות גם לייבא בייבוא אישי רכבים רכב אספנות. גילו של רכב האספנות שמעוניינים לא יעלה על 30.
3. משרד התחבורה מחלק את המכוניות לשתי קטגוריות עיקריות: מכוניות המשווקות בארץ על ידי יבואנית רשמית, ומכוניות שאינן כאלה. בהתאם לכך מנפיק משרד התחבורה רישיון ייבוא שונה לכל אחד מסוגי המכוניות, כמו כן למשרד התחבורה דרישות שונות הן מהרכב והן מהמייבאים. לדוגמא: אם הרכב יובא לארץ באופן סדיר על ידי יבואנית רשמית, אין למכור אותו במשך שנה, לעומת זאת במקרה שבו הרכב לא יובא לארץ על ידי יבואנית רשמית אלא באופן עצמאי עליו להישאר בבעלות המייבא במשך שנתיים.
4. כל כלי רכב שמיובא לישראל בתהליך של ייבוא אישי של רכבים צריך לעבור יציבות אלקטרונית (ESC), ואין לייבא מכוניות שעברו שינוי במבנה שלהן או שיפורים למיניהם.
5. אין להיעזר בסוכן ייבוא אישי רכבים, למעט סוכן מכס שמסייע אך ורק בשלב השחרור של הרכב מהמכס.
המדריך שפרסם מנהל תחום ייבוא אישי מופיע במלואו באתר משרד התחבורה.
